פרק שני: הישן תחת המטה (כה ע״א – כט ע״ב) תושב"ע מוגבר לכיתה י״ב (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 11 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה (ותוספות ״שלוחי״)

   "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה": מכאן הכלל "העוסק במצוה פטור מן המצוה". הגמרא מביאה לו שני מקורות - מקריאת שמע ומטמאי מת בפסח במדבר - ומסבירה למה צריך את שניהם. ותוספות ד״ה "שלוחי": האם פטורים גם כשאפשר לקיים את שתי המצוות? (סוגיות 5א–5ב, כה ע״א–ע״ב)

2. אבל, חתן ושושבינים

   אבל חייב בסוכה, אף שמצטער פטור - כי "איבעי ליה ליתובי דעתיה". חתן והשושבינים פטורים מן הסוכה כל שבעה, כי "אין שמחה אלא בחופה". ומי פטור מתפילה, מתפילין ומקריאת שמע בזמן החתונה? (סוגיות 6–7, כה ע״ב–כו ע״א)

3. הולכי דרכים, שומרים, חולים ומצטער

   הולכי דרכים, שומרי העיר ושומרי גנות - מתי פטורים מן הסוכה? "תשבו כעין תדורו" ו"פרצה קוראה לגנב". ואחר כך: חולים ומשמשיהם, ומצטער - ומה ההבדל ביניהם. (סוגיות 8–9, כו ע״א)

4. אכילת עראי, שינת עראי והמחמיר על עצמו

   מה נחשב "אכילת עראי" שמותר לאכול מחוץ לסוכה? למה אסור לישון מחוץ לסוכה אפילו שינת עראי, ומה הקשר לשינה בתפילין? ואחר כך המשנה על רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל ורבי צדוק - והכלל "אם בא להחמיר על עצמו מחמיר". (סוגיות 10–11, כו ע״א–כז ע״א)

5. ארבע עשרה סעודות ותשלומין (ותוספות ״תשבו״ ו״אי״)

   כמה סעודות חייבים לאכול בסוכה? רבי אליעזר: ארבע עשרה. חכמים: אין קצבה, חוץ מלילה ראשון. ומי שלא אכל בלילה הראשון - האם יש לו תשלומין? ותוספות ד״ה "תשבו" ו"אי": מה מוסיף הירושלמי, ומה זה אומר על ברכת המזון ביום טוב. (סוגיות 12–13, כז ע״א)

6. מסוכה לסוכה וסוכה בחול המועד (ותוספות ״חזר״)

   השאלה השנייה של האפוטרופוס: מותר לעבור מסוכה לסוכה? והמחלוקת אם עושים סוכה בחול המועד. ואחר כך תוספות ד״ה "חזר" - ארבע קושיות על רש״י: ממה בדיוק חזר בו רבי אליעזר? (סוגיה 14 ותוספות על סוגיה 13, כז ע״א–ע״ב)

7. ״לך״ ו״כל האזרח״: סוכה של חבר

   האם יוצאים ידי חובה בסוכה של חבר? רבי אליעזר לומד מ"לך" - משלך. חכמים לומדים מ"כל האזרח" - כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת. ומה כל צד עושה עם הפסוק של השני? (סוגיה 15, כז ע״ב)

8. העצלנין, הקבלת פני רבו ומידותיו של רבי אליעזר

   האם לצאת מן הבית ברגל? רבי אליעזר משבח את "העצלנין", ובכל זאת חייבים להקביל פני רבו. המעשה בסוכת יוחנן בן רבי אלעאי והשמש שהגיעה לסוכה. ואחר כך המידות של רבי אליעזר ושל רבן יוחנן בן זכאי, ותלמידי הלל הזקן. (סוגיות 16–17, כז ע״ב–כח ע״א)

9. נשים וקטנים בסוכה

   למה נשים פטורות מן הסוכה? הגמרא מוצאת "האזרח" - אבל אותה מילה ביום הכיפורים מרבה נשים! רבה: "הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי". ומה עם קטנים - מתי קטן חייב בסוכה, ומה עשה שמאי הזקן? (סוגיות 18–19, כח ע״א–ע״ב)

10. סוכתו קבע וביתו עראי; ירדו גשמים

    "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי": מה מעלים לסוכה ומה לא, האם לומדים בסוכה, ומתי מותר לצאת כשיורד גשם - ומה הדין כשהגשם פוסק. (סוגיה 20, כח ע״ב–כט ע״א)

11. משל לעבד וקיתון; סימנים בשמים (ותוספות ברכות מט ע״ב)

    "משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו": גשם בסוכות הוא סימן לא טוב. הגמרא ממשיכה לסימנים בשמים (ליקוי חמה ולבנה) ולחטאים שבגללם נפגע רכושו של אדם - והמסר: "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו".

→ פרק ראשון: סוכה שהיא גבוהה (ב ע״א – ג ע״א)פרק שלישי: לולב הגזול (כט ע״ב – לא ע״ב) ←