פרק ג: מתריעין מיד (תענית ג) משנה לכיתה ג׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 6 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. מכת בצורת (ג, א–ב)

   סדר התעניות שלמדנו הוא כשהגשם הראשון מתעכב. אבל יש מצבים דחופים יותר - צמחים שהשתנו, או הפסקה של ארבעים יום בין גשם לגשם - ואז מתריעים מיד.

2. עיר שלא ירדו עליה גשמים (ג, ג–ד)

   כשעיר אחת לא קיבלה גשם, או שיש בה מגפה או בניינים שקורסים - העיר עצמה צמה ומתריעה. רבי עקיבא ותנא קמא חולקים מה עושות הערים שמסביב.

3. מכה מהלכת (ג, ה–ו)

   על צרות שמתפשטות ממקום למקום - מחלות של תבואה, ארבה, חיות רעות וחרב - מתריעים בכל מקום. המשנה מביאה מעשה על זקנים שגזרו תענית בגלל סכנה קטנה.

4. מתריעין בשבת (ג, ז)

   יש צרות כל כך דחופות, שמתריעים עליהן אפילו בשבת: עיר מוקפת אויבים או נהר, וספינה בסערה. רבי יוסי אומר: בשבת מתריעים כדי לקרוא לעזרה.

5. חוני המעגל (ג, ח)

   המשנה מספרת על חוני המעגל, שהתפלל על גשם, עג עוגה ועמד בתוכה, וה׳ ענה לו. שמעון בן שטח העיר לו, אבל גם אמר שחוני הוא כמו בן אהוב לפני אביו.

6. ירדו גשמים ביום התענית (ג, ט)

   אם ירד גשם באמצע יום תענית - מתי מפסיקים לצום? המשנה מביאה מחלוקת, ומעשה ברבי טרפון שאמר לאנשי לוד לאכול ולשמוח ולקרוא הלל הגדול.

→ פרק ב: סדר התעניות (תענית ב)פרק ד: מעמדות, י״ז בתמוז, תשעה באב וט״ו באב (תענית ד) ←