המשפט לשון והבנת הנקרא לכיתה ח׳

בנושא הזה 4 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. גרעיני המשפט: נושא ונשוא

   לכל משפט יש שני גרעינים: הנושא (על מי או על מה מדברים) והנשוא (מה נאמר עליו). הנשוא יכול להיות פועלי (״הילדים שיחקו״), שמני (״הים סוער״, ״דנה רופאה״ - לעתים עם אוגד: ״דנה היא רופאה״) או ״יש/אין״.

2. התאם תחבירי

   התאם תחבירי: הנשוא מתאים לנושא במין, במספר ובגוף - ״הבנות הגיעו״, ״אני ואחי כתבנו״. במקרים המטעים מתאימים לגרעין הנושא: בסמיכות לנסמך (״הנהלת בית הספר החליטה״), בצירוף עם ״של״ לשם הראשון (״הספרים של המורה נמצאים״), ב״אחד מ...״ לאחד (״אחת הבנות זכתה״).

3. משפט פשוט, מחובר ומורכב

   משפט פשוט - נושא ונשוא אחד (גם אם יש בו חלקים כוללים). משפט מחובר - שני משפטים עצמאיים או יותר, מחוברים במילת חיבור (ו, אבל, אולם, לכן, או, ואילו).

4. פיסוק מדויק

   פיסוק מדויק עוזר לקורא להבין את מבנה המשפט. פסיק בא בין פריטים ברשימה, אחרי פנייה, לפני ואחרי תוספת (״יעל, המורה שלנו, ...״), לפני מילת חיבור בין משפטים (״..., אבל...״) ואחרי פסוקית שפותחת משפט. לא שמים פסיק בין נושא לנשוא ולא לפני ״ש״ של פסוקית תוכן.

→ מערכת הפועל בגזרת השלמיםהמספר והמשמעות ←