מכשולים ברשות הרבים (בבא קמא ל ע״א – לא ע״א) גמרא לכיתה ז׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 2 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. משנה ב: השופך מים (ל ע״א)

   משנה ב: מי ששופך מים לרחוב, מי שמחביא קוצים וזכוכיות, מי שגודר בקוצים ומי שגדר שלו נפל - חייב אם מישהו נפגע. הגמרא מלמדת שגם מי שקיבל רשות חייב אם הזיק, ומספרת על "חסידים הראשונים" שנזהרו מאוד מנזקים.

2. משנה ג: המוציא תבנו לרה״ר (ל ע״א – ל ע״ב)

   משנה ג: מי שמוציא תבן וקש לרחוב כדי שיירקבו לזבל - חייב אם מישהו נפגע, וחכמים קנסו אותו: "כל הקודם בהן זכה". לומדים מהו קנס, את דעת רבי יהודה על זבלים ועל נר חנוכה, את מחלוקת רב וזעירי, ואת המושג "הלכה ואין מורין כן".

→ משנה א: המניח את הכד (בבא קמא כז ע״א – כט ע״א)הולכים בדרך: מי אחראי? (בבא קמא לא ע״א – לב ע״ב) ←