מסכת אבות פרק ג (משניות נבחרות) משנה לכיתה ב׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 7 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. שכינה שרויה ביניהם (ג, ב–ג)

   רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים מְלַמֵּד לְהִתְפַּלֵּל לְשָׁלוֹם שֶׁל הַשִּׁלְטוֹן. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְלַמְּדִים שֶׁכְּשֶׁאֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים יַחַד וּמְדַבְּרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה - הַשְּׁכִינָה אִתָּם.

2. אפילו אחד; תן לו משלו (ג, ו–ז)

   רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא מְלַמֵּד שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת עִם מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה - בַּעֲשָׂרָה וַאֲפִלּוּ בְּאֶחָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּל שַׁיָּךְ לַה׳, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְלַמֵּד לֹא לְהַפְסִיק לִלְמֹד בַּדֶּרֶךְ.

3. השוכח משנתו; יראת חטא (ג, ח–ט)

   רַבִּי מֵאִיר מְלַמֵּד לְהִזָּהֵר לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת מָה שֶׁלּוֹמְדִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא מְלַמֵּד שֶׁהַחָכְמָה נִשְׁאֶרֶת אֵצֶל מִי שֶׁיִּרְאַת הַחֵטְא וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ גְּדוֹלִים מֵהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ.

4. רוח הבריות; המלבין פני חברו (ג, י–יא)

   רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא מְלַמֵּד: מִי שֶׁאֲנָשִׁים אוֹהֲבִים אוֹתוֹ - גַּם ה׳ אוֹהֵב אוֹתוֹ.

5. מקבל את כל האדם בשמחה (ג, יב)

   רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מְלַמֵּד אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים: לְכַבֵּד אֶת הַגְּדוֹלִים, לִהְיוֹת נָעִים לַצְּעִירִים, וּלְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּשִׂמְחָה.

6. חביב אדם שנברא בצלם (ג, יד)

   רַבִּי עֲקִיבָא מְלַמֵּד כַּמָּה ה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ: כָּל אָדָם נִבְרָא בְּצֶלֶם אֱלוֹקִים, עַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים 'בָּנִים לַמָּקוֹם', וְקִבַּלְנוּ מַתָּנָה יְקָרָה - אֶת הַתּוֹרָה.

7. אם אין תורה אין דרך ארץ; סיכום (ג, יז)

   רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים טוֹבִים צְרִיכִים זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ תּוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְהוּא מְשַׁוֶּה אָדָם לְעֵץ: הַמַּעֲשִׂים הֵם הַשָּׁרָשִׁים, וְהַחָכְמָה הִיא הָעֲנָפִים.

→ מסכת אבות פרק ב (משניות נבחרות)