מסכת אבות פרק ב (משניות נבחרות) משנה לכיתה ב׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 10 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. איזו היא דרך ישרה (ב, א)

   רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מְלַמֵּד לִבְחֹר דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, לְהִזָּהֵר גַּם בְּמִצְוָה 'קַלָּה', וְלִזְכֹּר שֶׁה׳ רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ.

2. תלמוד תורה עם דרך ארץ (ב, ב)

   רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַבֵּן שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, מְלַמֵּד שֶׁטּוֹב לִלְמֹד תּוֹרָה וְגַם לַעֲבֹד, וְשֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל הַצִּבּוּר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

3. אל תפרוש מן הציבור (ב, ד)

   בַּמִּשְׁנָה שְׁנֵי חֲלָקִים: רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְלַמֵּד לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה׳ כְּמוֹ אֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ. הִלֵּל מְלַמֵּד לֹא לְהִתְרַחֵק מִן הַצִּבּוּר, לֹא לָדוּן אֶת הֶחָבֵר מַהֵר, וְלֹא לִדְחוֹת אֶת הַלִּמּוּד.

4. לא הביישן למד (ב, ה)

   הִלֵּל מְלַמֵּד מָה מַפְרִיעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד: מִי שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאֹל - לֹא לוֹמֵד, וּמִי שֶׁכּוֹעֵס - לֹא מְלַמֵּד טוֹב. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה - הִשְׁתַּדֵּל אַתָּה.

5. רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו (ב, ח)

   רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִמֵּד שֶׁמִּי שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה לֹא צָרִיךְ לְהִתְגָּאוֹת, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא. לָרַבָּן יוֹחָנָן הָיוּ חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים, וְהוּא אָמַר שֶׁבַח עַל כָּל אֶחָד.

6. צאו וראו: לב טוב (ב, ט)

   רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שָׁלַח אֶת חֲמֵשֶׁת תַּלְמִידָיו לַחְשֹׁב מַהִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וּמַהִי הַדֶּרֶךְ הָרָעָה. הוּא בָּחַר בַּתְּשׁוּבָה שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר: לֵב טוֹב.

7. כבוד חברך (ב, י)

   כָּל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר: לְכַבֵּד אֶת הֶחָבֵר כְּמוֹ אֶת עַצְמְךָ, לֹא לִכְעֹס מַהֵר, וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּכָל יוֹם.

8. ממון חברך; לשם שמים (ב, יא–יב)

   רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אֵילוּ דְּבָרִים מַזִּיקִים לְאָדָם: עַיִן רָעָה, יֵצֶר הָרָע וְשִׂנְאַת אֲנָשִׁים. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר לִשְׁמֹר עַל הַמָּמוֹן שֶׁל הֶחָבֵר, לְהִתְאַמֵּץ בַּלִּמּוּד, וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם.

9. קריאת שמע ותפילה; שקוד ללמוד (ב, יג–יד)

   רַבִּי שִׁמְעוֹן מְלַמֵּד לְהִזָּהֵר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה, וּלְהִתְפַּלֵּל מִכָּל הַלֵּב. רַבִּי אֶלְעָזָר מְלַמֵּד לִלְמֹד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה, וְלָדַעַת שֶׁה׳ נוֹתֵן שָׂכָר.

10. היום קצר; לא עליך המלאכה לגמור (ב, טו–טז)

    רַבִּי טַרְפוֹן מְשַׁוֶּה אֶת הַחַיִּים לְיוֹם עֲבוֹדָה: הַזְּמַן קָצָר וְיֵשׁ הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת. אֲבָל 'לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר' - אַתָּה לֹא חַיָּב לִגְמֹר הַכֹּל, רַק לֹא לְהַפְסִיק.

→ חזרה: מסכת אבות פרק אמסכת אבות פרק ג (משניות נבחרות) ←