שיבת ציון (התקופה הפרסית) היסטוריה לכיתה ו׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 3 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. הצהרת כורש והעלייה לציון

   בשנת 538 לפנה״ס הכריז כורש שהיהודים רשאים לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש - זו הצהרת כורש. רק חלק מהגולים עלו, ורבים נשארו בבבל. היהודים קיבלו אוטונומיה דתית: הם ניהלו את חיי הדת שלהם, אבל לא הייתה להם מדינה עצמאית.

2. בניין הבית השני: זרובבל, חגי וזכריה

   שבי ציון, בהנהגת זרובבל ויהושע הכהן הגדול, החלו לבנות את בית המקדש, אבל קשיים כלכליים והפרעות השומרונים עצרו את הבנייה. הנביאים חגי וזכריה עודדו את העם לחזור לבנות, והבית השני נחנך בערך בשנת 516 לפנה״ס.

3. עזרא, נחמיה ואנשי כנסת הגדולה

   עזרא הסופר לימד את העם תורה, ונחמיה, שהתמנה לפחה, בנה את חומת ירושלים וחיזק את שמירת השבת. בימיהם פעלו אנשי כנסת הגדולה, שקיבלו את התורה מהנביאים ותיקנו ברכות ותפילות.

→ האימפריה הפרסית (539–332 לפנה״ס)מרד החשמונאים וממלכתם (332–63 לפנה״ס) ←