המילה לעומק: הגה, משקלים, גזרות ונטיית השם לשון והבנת הנקרא לכיתה ז׳

בנושא הזה 6 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. תורת ההגה: הברה, הטעמה, דגש ושווא

   תורת ההגה עוסקת בצלילים של המילה. הברה היא יחידת הגייה שיש בה תנועה אחת, והיא פתוחה (נגמרת בתנועה) או סגורה (נגמרת בעיצור). הטעם נופל לרוב על ההברה האחרונה (מלרע), ובחלק מהמילים על ההברה שלפניה (מלעיל).

2. המשקלים של שם העצם ושם התואר

   משקל הוא תבנית של שם עצם או שם תואר: תנועות קבועות, ולפעמים גם דגש ואותיות נוספות, שבהן יוצקים את השורש. מסמנים משקל באותיות ק-ט-ל.

3. הגזרות: כשאות מהשורש נעלמת

   שורש שלם הוא שורש שכל שלוש אותיותיו נשמרות בכל הצורות (ש-מ-ר: שמר, ישמור, שמירה).

4. גזירה קווית: בסיס וסופית

   יש שתי דרכים עיקריות ליצור מילים בעברית. בדרך הראשונה משבצים שורש בתבנית (משקל או בניין): ס-פ-ר ← סיפור. בדרך השנייה, הגזירה הקווית, לוקחים מילה קיימת (בסיס) ומוסיפים בסופה צורן סופי: ספר + ון = ספרון, חשמל + אי = חשמלאי.

5. נטיית השם: מין, מספר וכינויי קניין

   לשם עצם יש מין (זכר או נקבה) ומספר (יחיד, רבים, ולפעמים זוגי). את המין קובעים לפי היחיד ולא לפי סופית הרבים: ״שולחנות גדולים״ (זכר), ״מילים קשות״ (נקבה). יש שמות נקבה בלי סימן נקבה (ארץ, עיר, יד) ושמות זכר שנגמרים ב-ה או ב-ת (לילה, בית).

6. חזרה מסכמת ב׳: טקסטים, מקורות ומבנה המילה

   חזרה על יחידות 5–6 ועל השיעורים שנוספו: טקסטים שימושיים (דף מידע, הוראות, דוח), מכתב רשמי, פרסומת ותעמולה, טיעון, ידיעה עיתונאית וטבלה, הבעה בעל פה, מקורות (מקרא וחז״ל), תורת ההגה, משקלים, גזרות, גזירה קווית ונטיית השם.

→ טקסטים מן החיים, טיעון והבעה בעל פה