לשון: מילים במשפט ובטקסט עברית לכיתה ד׳

בנושא הזה 6 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. שם תואר: מתארים בדיוק

   שם תואר מתאר שם עצם: איך הוא נראה, מה הגודל, הצבע או התכונה שלו. ״מעיל״ - איזה מעיל? מעיל אדום. שם התואר בא בדרך כלל אחרי שם העצם, ומתאים לו בשלושה דברים: מין (ילד שקט, ילדה שקטה), מספר (ילדים שקטים) וידיעה (הילד השקט).

2. כינויי קניין: ביתי, ספרם

   כינוי קניין אומר למי משהו שייך. אפשר לומר ״הבית שלי״, ואפשר לחבר הכול למילה אחת: ״ביתי״. הסיומת מגלה של מי: ־י שלי (ביתי), ־ךָ / ־ךְ שלך (ביתך), ־וֹ שלו (ביתו), ־הּ שלה (ביתהּ), ־נוּ שלנו (ביתנו), ־כם / ־כן שלכם ושלכן, ־ם שלהם (ביתם), ־ן שלהן (ביתן).

3. מילים מאזכרות: על מי מדובר?

   כדי לא לחזור על אותה מילה שוב ושוב, הכותב משתמש במילה שמזכירה (מְאַזְכֶּרֶת) משהו שכבר נכתב: הוא, היא, הם, הן; אותו, אותה, לו, לה, שלו, ממנה; זה, זאת, האלה; ״שם״ במקום שם של מקום, ״אז״ במקום זמן, ו״כך״ במקום פעולה שתוארה. ״רוני קיבל כלב.

4. קוראים לפי ההקשר: חָלָב או חָלַב? לא או לו?

   יש מילים שנכתבות אותו דבר בלי ניקוד, אבל נקראות אחרת ופירושן אחר. הן נקראות הוֹמוֹגְרָפִים. ״ספר״ יכול להיות סֵפֶר (קוראים בו), סָפַר (אמר מספרים) או סַפָּר (גוזר שיער). ״חלב״: חָלָב (משקה) או חָלַב (הוציא חלב מהפרה). איך יודעים?

5. שם פועל ושם פעולה: לכתוב, כתיבה

   שם הפועל הוא צורה של הפועל עם ל׳ בהתחלה, בלי זמן ובלי גוף: לכתוב, לשחק, לרוץ, לקרוא. הוא בא הרבה אחרי מילים כמו רוצה, צריך, אוהב, אפשר: ״אני אוהב לשחק״. שם הפעולה הוא שם עצם שאומר את שם הפעולה עצמה: כתיבה, משחק, ריצה, קריאה, שחייה, בישול.

6. נרדפות, הפכים ומילה בהקשר

   מילים נרדפות אומרות כמעט אותו דבר: הביט - הסתכל, שמח - עליז, אמיץ - גיבור. הפכים אומרים את ההפך: עלה - ירד, רחוק - קרוב, רטוב - יבש. כשכותבים מילה נרדפת או הפך, שומרים על אותו מין, מספר וזמן: ״הדרך צרה״ ← ״הדרך רחבה״.

→ מן המקורות: לשון וסוגותקוראים טקסטים ארוכים ←