שור שנגח שור (בבא קמא לג ע״א – לו ע״א) גמרא לכיתה ז׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 4 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. משנה ח: שני שוורים שחבלו (לג ע״א)

   משנה ח: שני שוורים שפצעו זה את זה - איך מחשבים מי משלם וכמה? לומדים את המושג "במותר" (על ההפרש), את הדינים לתם ולמועד, לשני אנשים, לאדם ולשור - ואת מחלוקת חכמים ורבי עקיבא בשור תם שפצע אדם.

2. משנה ט: שור שווה מנה (לג ע״א; לד ע״א)

   משנה ט: שור שווה מנה (100 זוז) שנגח שור שווה מאתיים (200 זוז) - הניזק לוקח את השור. ושור שווה מאתיים שנגח שור שווה מאתיים: רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים מהו "השור האמור בתורה". לומדים לחשב חצי נזק מגופו, ואת המחלוקת "שותפים" או "בעל חוב".

3. משנה י: חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו (לד ע״ב – לה ע״א)

   משנה י: יש מקרים שבהם אדם חייב על מה שעשה השור שלו, אבל פטור על אותו מעשה כשעשה אותו בעצמו - ולהפך. לומדים את ארבעת המקרים, את הכלל שמי שמתחייב בנפשו פטור מתשלום, ואת הסיפור על השור החכם של רב פפא.

4. משנה יא: שור שהיה רודף אחר שור אחר (לה ע״א – לו ע״א)

   המשנה האחרונה בפרק: שור רדף אחרי שור אחר, והנרדף נפגע. בעל הנרדף אומר "השור שלך הזיק", והשני אומר "לא, הוא נפגע מסלע". הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה". לומדים את מקרי המשנה, ואת מחלוקת חכמים וסומכוס בממון שיש בו ספק.

→ הולכים בדרך: מי אחראי? (בבא קמא לא ע״א – לב ע״ב)חזרה ←