חזון ומציאות תנ״ך לכיתה י״א

בנושא הזה 5 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. יחזקאל לז: חזון העצמות היבשות

   יחזקאל לז: הנביא, בגלות בבל, רואה בקעה מלאה עצמות, "והנה יבשות מאד". ה׳ שואל "התחיינה העצמות האלה", והנבואה מחזירה להן גידים, בשר, עור ולבסוף רוח - "חיל גדול מאד מאד". הפתרון: "העצמות האלה כל בית ישראל המה", שאומרים "ואבדה תקותנו".

2. עזרא א, ג: הצהרת כורש וייסוד הבית

   עזרא א: "העיר ה׳ את רוח כרש מלך פרס" - כורש מכריז "מי בכם מכל עמו... ויעל לירושלם" ומחזיר את כלי המקדש. עזרא ג: השבים בונים מזבח "כי באימה עליהם", חוגגים סוכות ומניחים את יסוד הבית - והקהל מתפצל בין "בכים בקול גדול" ל"תרועה בשמחה".

3. תהלים קכו וחגי א: מחלום למעשה

   תהלים קכו: "בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחלמים" - והבקשה "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו". חגי א: אחרי השיבה העם אומר "לא עת בא", והנביא שואל "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב". נלמד את המעבר מחלום השיבה אל המציאות הקשה, ואת התגובה: "ויבאו ויעשו מלאכה".

4. נחמיה א: השמועה מירושלים ותפילת נחמיה

   נחמיה א: נחמיה, שר המשקים של המלך בשושן הבירה, שומע ש"חומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש". הוא בוכה, צם ומתפלל: פנייה ל"האל הגדול והנורא שמר הברית", וידוי "ואני ובית אבי חטאנו", תזכורת להבטחה שבתורה ובקשה "והצליחה נא לעבדך היום".

5. נחמיה ה: צעקת העם - צדק חברתי

   נחמיה ה: "ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים" - משכנתאות, הלוואות ובנים שנמכרים לעבדים. נחמיה "ויחר לי מאד", מוכיח את החורים: "משא איש באחיו אתם נשאים", משביע אותם להשיב, ומביא דוגמה אישית: שתים עשרה שנה "לחם הפחה לא אכלתי". ובסוף - חזרה על היחידה.

→ סבל, משבר ומשמעותתפילה, חרטה ותשובה ←