שעבוד מצרים, מנהיגות משה והיציאה (שמות א–טו) תנ״ך לכיתה ד׳

בנושא הזה 11 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. עם במצרים (א)

   ספר שמות הוא הספר השני בתורה. הוא מתחיל במצרים: משפחת יעקב גדלה והפכה לעם, ומלך חדש שעבד אותם. המיילדות העבריות לא צייתו לפקודה של פרעה.

2. לידת משה (ב)

   משה נולד בזמן גזירת פרעה. אמו הסתירה אותו בתיבה ביאור, ובת פרעה הצילה אותו. כשגדל, ראה את סבל אחיו ונאלץ לברוח למדיין.

3. הסנה (ג)

   משה רעה את צאן יתרו, וראה סנה בוער באש שאינו נשרף. אלוהים דיבר אליו מתוך הסנה, ושלח אותו להוציא את בני ישראל ממצרים. משה שאל: 'מִי אָנֹכִי?'

4. משה מהסס (ד)

   משה חשש שהעם לא יאמין לו, ושהוא לא יודע לדבר. אלוהים נתן לו אותות - סימנים - ומינה את אהרון אחיו להיות הדובר שלו.

5. לפני פרעה (ה–ו, יב)

   משה ואהרון ביקשו מפרעה: 'שלח את עמי'. פרעה סירב והכביד את העבודה. העם התלונן, ומשה פנה לאלוהים. אלוהים הבטיח: 'והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי'.

6. המכות א: דם, צפרדע, כינים, ערוב (ז–ח)

   פרעה הקשה את ליבו, ואלוהים הביא על מצרים מכות. בשיעור הזה: דם, צפרדע, כינים וערוב. בכינים אמרו החרטומים: 'אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא'.

7. המכות ב: דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך (ט–י)

   המכות המשיכו: דבר, שחין, ברד, ארבה וחושך. עבדי פרעה כבר ביקשו ממנו לשלח את העם, אבל פרעה התעקש. בסוף אמר למשה: 'לֵךְ מֵעָלָי'.

8. מכת בכורות וקרבן פסח (יא–יב)

   לפני המכה האחרונה, מכת בכורות, ציווה אלוהים על קרבן הפסח: שה, דם על המשקוף והמזוזות, ואכילה בחיפזון עם מצות ומרורים. בחצות הלילה פרעה אמר: 'קומו צאו'.

9. היציאה (יג)

   אחרי היציאה ציווה אלוהים לזכור את היום הזה ולספר עליו לילדים. הוא הוביל את העם בדרך המדבר, בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה. משה לקח איתו את עצמות יוסף.

10. קריעת ים סוף (יד)

    פרעה התחרט ורדף אחרי בני ישראל. העם נלכד בין הים למצרים ופחד מאוד. משה נטה את ידו, הים נבקע, ובני ישראל עברו ביבשה. המצרים טבעו.

11. שירת הים; סיכום (טו)

    אחרי קריעת ים סוף שרו משה ובני ישראל שירת תודה - שירת הים. מרים הנביאה הובילה את הנשים בתופים ובמחולות. בסוף היחידה נחשוב: איך נולד עם, ומה הפך את משה למנהיג?

במדבר, יתרו, עשרת הדברות ומשפטים (שמות טז–כ, כג) ←