מיישוב למדינה היסטוריה לכיתה ח׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 5 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. 1919–1936: המנדט ומוסדות היישוב

   בשנים 1919–1936 הניחה התנועה הציונית את היסודות ל"מדינה שבדרך": הצהרת בלפור קיבלה תוקף בינלאומי בוועידת סן רמו, העלייה השלישית והחמישית חיזקו את היישוב, וקמו ההגנה, ההסתדרות והסוכנות היהודית. במקביל החריף העימות עם ערביי הארץ: תל חי (תר״פ) ומאורעות תרפ״ט.

2. 1936–1947: המדינה שבדרך

   בשנים 1936–1947 נאבק היישוב להקמת המדינה. במרד הערבי (תרצ״ו–תרצ״ט) שיתפו היהודים פעולה עם הבריטים, והקימו עשרות יישובי חומה ומגדל - ובהם הקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן, כמו טירת צבי.

3. הכרזת העצמאות ומלחמת הקוממיות

   ב-ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948), אחרי התלבטות קשה, הכריזה מנהלת העם על הקמת מדינת ישראל, וצבאות ערב פלשו. אחרי קרבות הבלימה הוקם צה״ל כצבא אחד, ופרשת אלטלנה הראתה כמה קשה והכרחי היה הדבר.

4. הדרוזים

   הדרוזים הם קהילה דתית ייחודית שצמחה במאה ה-11, ובישראל הם חיים בעיקר בגליל ובכרמל. במלחמת העצמאות, אחרי קרב רמת יוחנן, נוצרה ברית בין הדרוזים ליישוב היהודי, והוקמה הפלוגה הדרוזית בצה״ל. השיעור עוסק באחוות לוחמים ובשאלת מקומו של מיעוט דרוזי במדינת לאום יהודית.

5. שנים ראשונות (1948–1956)

   בשנים הראשונות של המדינה (1948–1956) קלטה ישראל עלייה המונית שהכפילה את אוכלוסייתה בתוך כחמש שנים: שארית הפליטה, יהודי תימן במבצע "כנפי נשרים" ויהודי עיראק במבצע "עזרא ונחמיה". העולים חיו במעברות, ורבים הופנו לעיירות פיתוח כמו בית שאן.

→ שתי מלחמות העולם והגורל היהודי