מיבנה לבבל (70–500 לספירה) היסטוריה לכיתה ו׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 5 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. רבן יוחנן בן זכאי ויבנה

   אחרי החורבן הפכה יבנה למרכז התורה. רבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנות 'זכר למקדש', ורבן גמליאל, הנשיא, קבע את סדר התפילה ואיחד את ההלכה. כך למד העם לחיות בלי מקדש.

2. מרד בר כוכבא

   מרד בר כוכבא (132–135 לספירה) פרץ אחרי שהקיסר הדריינוס החליט לבנות בירושלים עיר רומית בשם איליה קפיטולינה ואסר על ברית מילה. רבי עקיבא תמך במרד, וחכמים אחרים התנגדו. המרד נכשל בנפילת ביתר בתשעה באב, ובעקבותיו באו גזירות קשות.

3. רבי יהודה הנשיא והמשנה

   אחרי מרד בר כוכבא עבר מרכז החכמים לגליל: לאושא, לבית שערים ולציפורי. בראש העם עמד הנשיא. רבי יהודה הנשיא ערך את המשנה, בערך בשנת 200 לספירה, כדי שהתורה שבעל פה לא תישכח. בית הכנסת נעשה מרכז החיים בקהילה.

4. אמוראי בבל והתלמוד

   אחרי חתימת המשנה עברה המשנה לבבל. רב ייסד את הישיבה בסורא, ושמואל הנהיג בנהרדעא. החכמים שפירשו את המשנה נקראים אמוראים, ודבריהם נאספו בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי נעשה לבסיס הלימוד של העם היהודי בכל מקום.

5. סיכום: ציר הזמן של ימי הבית השני

   סיכום השנה: מגלות בבל ושיבת ציון, דרך התקופה היוונית והחשמונאים, השלטון הרומי, החורבן ומרד בר כוכבא, ועד המשנה והתלמוד. בכל התקופה, גם בלי עצמאות, שמר העם על התורה ובנה דרכים חדשות להמשיך.

→ מממלכה לפרובינקיה: הנציבים והמרד הגדול (4 לפנה״ס–73 לספירה)