הצירוף והמשפט לשון והבנת הנקרא לכיתה ז׳

בנושא הזה 4 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. צירוף הסמיכות: זיהוי, יידוע וריבוי

   צירוף סמיכות הוא שני שמות עצם צמודים, בלי מילת יחס ביניהם, שיחד מציינים מושג אחד: הנסמך (הראשון, העיקר) והסומך (השני, המפרט) - ״בית ספר״, ״עוגת שוקולד״. הנסמך משנה לפעמים את צורתו (עוגה ← עוגת, ספרים ← ספרי, משקפיים ← משקפי).

2. צירוף שם עצם ושם תואר

   בצירוף שם עצם ושם תואר, שם התואר בא אחרי שם העצם ומתאים לו במין, במספר וביידוע: ״ספר חדש״, ״הערים הגדולות״. את המין קובעים לפי היחיד ולא לפי סופית הרבים: ״שולחנות גדולים״ (שולחן - זכר), ״שנים טובות״ (שנה - נקבה).

3. משפטי חיווי ושאלה וסימני הפיסוק

   משפט חיווי מוסר מידע ומסתיים בנקודה; משפט שאלה מבקש מידע ומסתיים בסימן שאלה - שאלת כן/לא (״האם...?״) או שאלת תוכן (מי, מה, מתי, למה...). שאלה עקיפה (״שאל אם...״) היא חלק ממשפט חיווי - ולכן נקודה. שאלה רטורית היא טענה בצורת שאלה, ובסופה סימן שאלה.

4. דיבור ישיר ודיבור עקיף

   בדיבור ישיר מצטטים את דברי הדובר כפי שנאמרו, אחרי נקודתיים ובתוך מירכאות. בדיבור עקיף מוסרים את תוכן הדברים: מורידים את המירכאות, מוסיפים ״ש״ (או ״אם״ לשאלת כן/לא, או את מילת השאלה עצמה), ומשנים גופים, כינויי שייכות ומילות זמן ומקום לפי נקודת המבט של המוסר.

→ המילה: מבנה, חלקי הדיבר ואוצר מיליםשם המספר וחזרה ←