לשון: צורות, זמנים ומילים עברית לכיתה ה׳

בנושא הזה 5 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. כינויי קניין: הספר שלי = ספרי

   כינוי קניין מראה של מי משהו. אפשר לכתוב אותו בשתי מילים - ״הבית שלי״ (כינוי פרוד) - או במילה אחת - ״ביתי״ (כינוי חבור).

2. זמנים וגופים של הפועל

   לכל פועל יש זמן - עבר (כבר קרה), הווה (קורה עכשיו), עתיד (עוד יקרה) - וגוף: מי עושה את הפעולה (אני, אתה, את, הוא, היא, אנחנו, אתם, אתן, הם, הן). בעבר הגוף נראה בסוף המילה: כתבתי (אני), כתבנו (אנחנו), כתבו (הם).

3. מילים נרדפות והפכים

   מילים נרדפות הן מילים שהמשמעות שלהן דומה: שמח - עליז, מיהר - הזדרז, עצום - ענק. הפכים הן מילים עם משמעות הפוכה: עלייה - ירידה, להצליח - להיכשל. כשכותבים מילה נרדפת או הפך, בודקים שהיא מתאימה למשפט: אותו חלק דיבר (פועל במקום פועל), אותו זמן ואותו גוף.

4. צירופי סמיכות והתאם

   בצירוף סמיכות שתי מילים נצמדות למושג אחד: בית ספר, כדור רגל, ארוחת בוקר. המילה הראשונה (הנסמך) משתנה לפעמים: ארוחה ← ארוחת בוקר, בתים ← בתי ספר, מים ← מי ים. ה׳ הידיעה באה רק לפני המילה השנייה: בית הספר (ולא ״הבית ספר״).

5. שם הפועל ושם הפעולה

   שם הפועל הוא הצורה של הפועל בלי זמן ובלי גוף, ולרוב הוא מתחיל ב־ל׳: לכתוב, לרוץ, לשחק. הוא בא אחרי מילים כמו רוצה, אוהב, צריך, אסור, התחיל: ״אסור לשחות כשמונף דגל שחור.״ שם הפעולה הוא שם עצם שמציין את הפעולה עצמה: כתיבה, ריצה, שחייה, בנייה, סיפור.

→ אוצר מילים וכתיבקוראים טקסטים ארוכים ←