ספרות: שירים, דמויות ואגדות עברית לכיתה ד׳
בנושא הזה 4 שיעורים. כך הם מתחילים:
שיר: בוקר טוב לכולם
שיר בנוי מטורים: כל שורה בשיר היא טור. כמה טורים יחד, עם רווח לפניהם ואחריהם, הם בית - כמו פסקה בשיר. חרוז: שתי מילים שהסוף שלהן נשמע אותו דבר, כמו חלון - בלון. בודקים לפי הצליל ולא לפי האות האחרונה: ״בית״ ו״שבת״ לא מתחרזות, אף שבשתיהן ת בסוף.
הדמויות בסיפור
דמות היא מי שפועל בסיפור: ילד, מבוגר, ולפעמים גם בעל חיים. איך מכירים דמות? לפי מה שהסיפור מספר עליה (״נועה הייתה ביישנית״), לפי מה שהיא עושה ולפי מה שהיא אומרת. כך אפשר לתאר אותה: אמיצה, מנומסת, כועסת. בעלילה הדברים קורים בזה אחר זה: קודם, אחר כך ובסוף.
מה מצחיק בסיפור?
בסיפורים יש כמה דרכים להצחיק. הגזמה: אומרים משהו גדול הרבה יותר מהמציאות - ״חיכיתי לאוטובוס אלף שנה!״. אי-הבנה: דמות מבינה ביטוי מילה במילה, ולא כמו שהתכוונו. למשל, אמא אומרת ״קפוץ למכולת״ (כלומר: לך לרגע למכולת), והילד באמת קופץ על רגל אחת עד המכולת.
משל, אגדה ומעשייה
יש סיפורים שקורים בהם דברים שלא יכולים לקרות במציאות - קסם, בעל חיים שמדבר, חפץ פלאי. אלה יסודות על-טבעיים. משל: סיפור קצר שהדמויות בו הן בעלי חיים, צמחים או חפצים, והם מדברים ומתנהגים כמו בני אדם. בסוף המשל יש מוסר השכל: לקח לבני האדם.
שאלה לדוגמה
איזה משפט הוא הגזמה?
- המזוודה שלי כחולה.
- המזוודה שלי כבדה מאוד.
- המזוודה שלי שוקלת טון!
- שמתי במזוודה שלוש חולצות.
לתשובה
המזוודה שלי שוקלת טון! - טון הוא אלף קילו - מזוודה כזאת אי אפשר להרים. זו הגזמה שמראה שהמזוודה כבדה מאוד. ״כבדה מאוד״ הוא תיאור רגיל, לא הגזמה.
→ אוצר מיליםקוראים כדי ללמוד ←
לומדים את כל זה במרחב הלמידה, בחינם
שיעורים מונפשים ותרגול לפי תוכנית משרד החינוך. הילד עושה משהו בכל מסך ומקבל הסבר על כל טעות, וההורה מקבל דוח שבועי. ממלכתי וממלכתי-דתי.