לשון עברית לכיתה ג׳

בנושא הזה 6 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. שם עצם, פועל ושם תואר

   שם עצם - שם של משהו (ילד, שולחן, עיר). לפני שם עצם אפשר לשים ה' הידיעה: הילד. פועל - מה עושים (רץ, אוכלת, קפצו). לפועל יש זמן: אכל, אוכל, יאכל. שם תואר מתאר את שם העצם (גדול, אדום). שואלים: איזה? איזה ילד? קטן. דוגמה: ״הילד הקטן אוכל תפוח״. הילד - שם עצם.

2. עבר, הווה ועתיד

   לפועל יש זמן: עבר (מה שכבר קרה - כתבתי), הווה (מה שקורה עכשיו - כותב), עתיד (מה שעוד יקרה - אכתוב). מילים כמו אתמול, עכשיו ומחר עוזרות לזהות את הזמן - וגם בלי מילים כאלה, צורת הפועל מגלה את הזמן.

3. משפחות מילים

   למילים מאותה משפחה יש אותן שלוש אותיות שורש, ומשמעות קרובה: כתב, מכתב, כתיבה, כתובת - כולן קשורות לכתיבה, והשורש שלהן כ-ת-ב. מילה שנראית דומה אבל לא קשורה במשמעות - היא לא מהמשפחה.

4. אותיות השימוש

   אותיות השימוש מו"ש וכל"ב (מ, ו, ש, ה, כ, ל, ב) מתחברות לתחילת המילה ומוסיפות משמעות: הַכלב (הידיעה), וּבית (וגם), בַּגן (בתוך), לַים (אל), שֶׁאכל (אשר). כדי למצוא את המילה עצמה - מורידים אותן. אבל זהירות: לפעמים האות היא חלק מהמילה עצמה (בננה, לימון).

5. יחיד ורבים, זכר ונקבה

   יחיד - אחד (ילד), רבים - יותר מאחד (ילדים). לזכר מוסיפים בדרך כלל ־ים, ולנקבה ־ות (מחברת - מחברות). זכר ונקבה: תלמיד - תלמידה. יש מילים שלא הולכות לפי הכלל (שולחנות, נשים, אחות) - אותן זוכרים. וגם המילים שמתארות צריכות להתאים: חברות טובות, כלבים קטנים.

6. הפכים ומילים נרדפות

   הפכים הם מילים שהפירוש שלהן הפוך: גבוה - נמוך, להתחיל - לסיים. מילים נרדפות הן מילים שהפירוש שלהן דומה: חכם - נבון, להסתכל - להביט. מילים נרדפות עוזרות לכתוב בלי לחזור על אותה מילה שוב ושוב.

→ הבנת הנקראפיסוק וכתיב ←