מצוות האב על הבן (קידושין כט ע״א – ל ע״ב) גמרא לכיתה ח׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 7 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. המשנה "כל מצוות הבן" (כט ע״א)

   המשנה (כט ע״א) מחלקת את המצוות לקבוצות ואומרת מי חייב בכל קבוצה: אנשים, נשים או שניהם. הגמרא שואלת מה פירוש "מצות הבן על האב", ורב יהודה מסביר: אלה המצוות שהאב חייב לעשות לבנו.

2. מצוות האב על הבן: מילה, פדיון, תורה, אישה, אומנות, שחייה (כט ע״א–ע״ב)

   ברייתא מונה את חובות האב כלפי בנו: למולו, לפדותו, ללמדו תורה, להשיאו אישה וללמדו אומנות, ויש אומרים גם ללמדו לשחות. הגמרא מוצאת מקור למילה ולפדיון הבן, מסבירה למה האם אינה מצווה בהם, ודנה מה קודם כשאין כסף לשתי מצוות.

3. ולמדתם–ולימדתם (כט ע״ב)

   מצוות תלמוד תורה לבן נלמדת מהפסוק "ולמדתם אתם את בניכם". בגמרא (כט ע״ב) המילה "ולמדתם" נקראת בשתי דרכים - ללמוד וללמד - ומכאן: מי שלא למד מאביו חייב ללמוד בעצמו, ומי שמצווה ללמוד מצווה ללמד. באותה דרך הגמרא מסבירה מי חייב במצווה.

4. ללמוד או ללמד: מי קודם (כט ע״ב)

   מה עושים כשאין אפשרות שגם האב וגם הבן ילמדו? לפי הברייתא (כט ע״ב) האב קודם, ולפי רבי יהודה - בן מוכשר שתלמודו מתקיים בידו קודם. הגמרא מביאה סיפור על רב אחא בר יעקב, ואחר כך דנה מה קודם: ללמוד תורה או לשאת אישה.

5. עד היכן חייב ללמד (ל ע״א)

   עד היכן חייב אדם ללמד את בנו? רב יהודה בשם שמואל עונה "כגון זבולון בן דן", והגמרא מסבירה: כמוהו - שגם הסבא מלמד, ולא כמוהו - כי החובה היא רק במקרא. אחר כך לומדים "ושלשתם" (חלוקת זמן הלימוד) ועל הסופרים שמנו את אותיות התורה (ל ע״א).

6. המלמד את בן בנו (ל ע״א–ע״ב)

   האם גם הסבא חייב ללמד את נכדו? הגמרא מביאה שתי ברייתות חלוקות, ורבי יהושע בן לוי אומר שהמלמד את בן בנו כאילו קיבל את התורה מהר סיני - ומקיים זאת בעצמו.

7. אומנות ("כאילו מלמדו ליסטות") (ל ע״ב)

   התורה היא "סם חיים" נגד יצר הרע: "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין". אחר כך הגמרא (ל ע״ב) מסבירה את שאר חובות האב: להשיא את בנו, ללמדו אומנות וללמדו לשחות. רבי יהודה מוסיף שמי שלא לימד את בנו מקצוע - כאילו לימדו ליסטות.

→ פתיחה: מסכת קידושיןכיבוד אב ואם (קידושין ל ע״ב – לב ע״ב) ←