יאוש שלא מדעת (כא ע״ב) גמרא לכיתה ו׳ (ממלכתי-דתי)

בנושא הזה 4 שיעורים. כך הם מתחילים:

1. יאוש שלא מדעת: אביי ורבא (כא ע״ב)

   המחלוקת המרכזית של הפרק: בעל אבדה שעוד לא יודע שהחפץ נפל - האם זה כבר נחשב יאוש? אביי אומר לא, רבא אומר כן.

2. הוכחות 1–2

   הגמרא מנסה להוכיח מהמשנה שהלכה כרבא: בפירות ובמעות מפוזרים הבעלים לא יודע שנפלו, ובכל זאת הם של המוצא! לכל הוכחה יש תשובה.

3. הוכחות 3–4

   עוד שתי הוכחות מהמשנה: עיגולי דבלה וככרות, ולשונות של ארגמן. הגמרא מתרצת: דברים כבדים או חשובים - הבעלים מרגיש מיד שאבדו.

4. הוכחה 5

   ההוכחה החמישית היא מברייתא על מעות שנמצאו בבתי כנסיות ובמקום שהרבים מצויים, ואחריה שאלה על 'לקט' שבשדה. גם כאן הגמרא מיישבת לפי אביי.

→ מבוא והמשנה (בבא מציעא כא ע״א; כד ע״ב)סימנים (כג ע״ב – כד ע״א) ←